it IT af AF zh-CN ZH-CN en EN tl TL fr FR de DE iw IW ja JA pl PL pt PT ro RO ru RU es ES sw SW vi VI

סנט ג'וזף ואז, מיסיונר קתולי ב
סרי לנקה, בנתה מחדש את מה שנהרס על ידי הקלוויניסטים. כוחו היה אמונה,
המדונה היא המפלט שלו
וסנט ג'וזף

מאת Corrado Vari

Pקדוש חרוז יליד הודו, כומר, מייסד קהילת הנואמים באסיה, מיסיונר בלתי נלאה ומשקם של הכנסייה הקתולית בציילון - כיום סרי לנקה - לאחר שהקלוויניסטים ההולנדים עשו הכל כדי לחסל את נוכחותה.  "המיסיונר הנוצרי הגדול ביותר שהיה לאסיה", הגדיר אותו הקדוש ג'ון פאולוס השני בהדרשה לרגל הקדושה שלו ב-1995.

זו בכמה מילים היא דמותו של ג'וזפה ואז, שזכור לנו ב-16 בינואר, שהוכרז על ידי האפיפיור פרנציסקוס בשנת 2015 אפילו ללא נס, בדיוק בגלל ההוד של פעולת הבישור שלו, יצירה שבה כנסיית הארץ ההיא עדיין שוקע היום את שורשיהם. "חייו של האב ואז הם נס", כתב אחד מאחיו.

ג'וזפה ואז נולד ב-21 באפריל 1651 בבנאולים, בשטח גואה, מושבה פורטוגזית פורחת בחוף המערבי של הודו, למשפחה של ברהמינים (הקאסטה הכוהנית של החברה ההינדית), אך כבר נוצרית לדורותיה. הוא הוטבל בכנסיית הכפר, במרחק קצר מהקפלה המנציחה את מעברו של פרנסיס קסבייר הקדוש תשעים שנה קודם לכן.

חובב תפילה, מאז שהיה ילד הראה סימנים של ייעוד לכהונה, לשם כך התאמן אצל הישועים והדומיניקנים. הוסמך בשנת 1676, ביצע את המשימות שהוטלו עליו בקנאות ובהכנה רבה. בינתיים, מסירותו למרים הבתולה גדלה וב-5 באוגוסט 1677 הוא הקדיש לה את חייו בכתב שבו הכריז: "אני מוכר את עצמי ומציע את עצמי כשפחה תמידית של אם הבתולה של אלוהים, כדי שהיא, בתור המאהבת והאמי האמיתית שלי, רשאית להיפטר ממני ומנכסי כרצונו. ומכיוון שאני רואה את עצמי לא ראוי לכבוד כזה, אני מפציר במלאך השומר שלי ובפטריארך הקדוש ג'וזף המפואר, בעלה המבורך ביותר של הגברת הריבונית הזו והקדושה שאת שמה אני נושא, כמו גם לכל אזרחי השמים, שהם יכול להשיג לי ממך את החסד הזה להיכלל במספר עבדיך."

ג'וזף החל ללמוד גם על מצבם הכואב של הקתולים במה שהפורטוגזים כינו Ceilão (ומכאן ציילון האנגלית), האי הגדול מדרום מזרח להודו שגדול כמעט כמו אירלנד, שבו ניתן לאתר את ראשית הנצרות. להטפה של השליח תומאס. כאן השתלטו ההולנדים, פרוטסטנטים בני האמונה הקלוויניסטית, על חלק גדול מהשטח זמן קצר לאחר לידתו של יוסף, גירשו את הפורטוגלים ורדפו קשות את הקתולים; כמרים ודתיים גורשו ונגזר עונש מוות למי שניסו לחזור, בעוד המאמינים הקתולים שלא עברו לקלוויניזם נאלצו לשמור על אמונתם מוסתרת.

אז החל יוסף לחוש ייעוד חדש, חש משיכה מסתורית כלפי אותם אחים נרדפים; עם זאת, עברו עוד עשר שנים עד שהוא הצליח להגיב. בינתיים, בעודו ממשיך לבצע את המשימות שקיבל במסירות מוחלטת, נולד בו גם הרצון להיכנס למסדר דתי, אך הקיימים בגואה לא קיבלו את פני חברי הכמורה הילידים. אז בשנת 1685 הוא הצטרף לכמה כמרים הודים שהחלו לנהל חיים משותפים ושעד מהרה בחרו בו לממונה עליהם. בשנה שלאחר מכן הם יצרו קשר בפורטוגל עם הכוהנים של פיליפ נרי הקדוש ולכן הקימו את קהילת הנואמים בארץ הודו.

לאחר שהקהילה החדשה הוקמה, שהתברכה בפירות טובים ובמספר רב של ייעודים, הגיע הזמן שג'וזפה יתמסר למשימה שהמשיכה למשוך אותו. הוא עשה זאת בכך שהחיל על המכתב את מעשה ההקדש למדונה של שנים רבות קודם לכן: למעשה, כדי להיכנס לסרי לנקה הוא הניח בצד את גלימות הכוהנים שלו, מתלבש בלבוש של עבדים וקבצנים. לאחר מסע ארוך, באביב 1687 נחת על האי בחברת ז'ואאו, משרת צעיר שנשאר איתו כמו בן עד הסוף.

האב ואז החל את משימתו החשאית בכך שדפק על דלתות הבתים כדי לבקש נדבה יחד עם ז'ואאו וענוד מחרוזת תפילה על צווארו כאות. מתוך שיקול דעת, הוא ניסה אפוא לבוא במגע עם נוצרים, תוך שהוא מסתיר מתחת לבגדיו את הדברים החיוניים לחגיגת המיסה. לאחר מכן גילה ופגש את המאמינים הקתולים הראשונים והחל בסיפור מדהים של שליחות וצדקה, שהוגדר כ"האפוס של אדם חופשי שהופך לעבד לבשורות": הוא בילה עשרים וארבע שנים של עבודה קשה לאורך כל העולם. אי, בעיצומם של רדיפות, סבל, קורבנות (ונסים). יוסף חי תמיד בעוני רב, כשהוא בוטח אך ורק בהשגחת האל, בהגנה על "פילגשו" מרים ובהשתדלות האב של פטרונו הקדוש יוסף.

מבחינה אנושית, סיפור יותר מהרפתקני, שלא ניתן לספר בכמה שורות; סיפורו של "ניצוץ" שהצית את "האש" העצומה של כנסייה שנולדה מחדש, עם 75.000 כנסיות נאמנות, רבות וכ-200 קפלות, שורה ארוכה של קטכיסטים ולבסוף, קהילה של מיסיונרים אורטוריאנים, שהוא היה חלק ממנה. גם אחיין של יוסף. במכתב נתן לו דודו את ההמלצה העיקרית להיות כמו "ילד קטן בכל דבר והקטן מכולם", כדי שיהיה ברור שה' הוא שפועל. וקצת לפני מותו - שהתרחש ב-16 בינואר 1711 - למלוויו שביקשו ממנו מסר שישא בליבם, אמר יוסף: "זכור כי אדם לא יכול בקלות לעשות ברגע המוות את מה שהזניח לעשות לאורך כל הדרך. חַיִים."