האפיפיור פרנציסקוס פרסם אנציקליקה על הלב הקדוש של ישו מתוך מסירות נפש זו הוא לקח מסר חדש, שהוא אולי המורשת של כל האפיפיאט שלו
מאת דון גבריאל קנטלופי
Sאני מופתע מהדעות החיוביות באופן מהותי ואוניברסלי שהובעו ברשתות החברתיות בנוגע לאנציקליקה דילקסיט מס על הלב הקדוש של ישו, פורסם על ידי האפיפיור פרנציסקוס ב-24 באוקטובר 2024.
האפיפיור הכיר את המסירות הזו מאז שהיה ילד במשפחתו ומאוחר יותר העמיק בה כחבר באגודת ישו. כעת הוא מתייחס אליה במכתב חגיגי זה, המורכב מחמישה פרקים ב-220 פסקאות, שפורסם לרגל החגיגה. של 350. יום השנה להתגלות הראשונה של הלב הקדוש של ישו למרגרטה הקדושה מרי אלאקוק בשנת 1673. האירועים לחגיגת יום השנה ההיסטורי הזה, שהחל ב-27 בדצמבר 2023, יסתיימו ב 27 ביוני 2025.
«אבן מפתח של ה"קתדרלה" של פרנציסקוס», «אבן שמחזיקה את כל הבניין ביחד», «היסוד התיאולוגי-רוחני של שתי האנציקליקות האחרות Laudato si ' e פרטלי טוטי», «גילוי של יסודותיה התיאולוגיים», «הדגשה של מה שהנצרות עומדת במרכזה», אלו חלק מההערכות שמגיעות מהאפיסקופ של הכנסייה הגרמנית, שאינה תמיד בהרמוניה עם האפיפיור פרנציסקוס.
בקטעים של הסיכום האחרון של האנציקליקה הרביעית שלו, האפיפיור קובע שמה שכתב בקודמים אינו מהותי למפגש עם אהבתו של ישוע המשיח, "מכיוון שבשתייה מאהבה זו אנו הופכים להיות מסוגלים לטוות קשרי אחווה, להכיר בכבודו של כל בן אדם ולדאוג יחד לביתנו המשותף" (נ' 217). בכך שמסר לנו את ההשתקפויות היקרות הללו, האפיפיור פרנציסקוס כנראה רצה להשאיר את צוואתו הרוחנית לכנסייה; כאן נוכל למצוא את תקציר האגודה שלו ואינדיקציה מלאה למה הוא מתכוון ב"כנסייה סינודאלית".
בתקופות של איומים גדולים ועוולות עולמיות, אבל גם של צרכנות וחומרנות גוברת, המכתב רוצה להזמין אותנו לגלות מחדש את הדבר החשוב ביותר, הלב. או במילים אחרות: אהבה. לב ישוע, מקור האהבה, מוביל אותנו למרכז מהי הנצרות: "שם נוכל למצוא את הבשורה כולה, שם מתמצתת האמת שאנו מאמינים בה, יש את מה שאנו מעריצים ומחפשים באמונה, מה שאנו צריכים עוד" (מס' 89).
האפיפיור מדגיש שוב ושוב שלמסירות אמיתית ללבו של ישו יש לא רק מימד מיסטי, אלא גם מימד מיסיונרי וחברתי. עבורו הלב הוא "מושב האהבה על כל מרכיביה הרוחניים, הנפשיים ואפילו הפיסיים" (נ' 21). האדם מתממש במלואו כאשר האהבה שולטת בלבו, כי לשם כך הוא נברא. אבל זה כרוך בהתחייבות; תוך ציטוט של הפילוסוף מרטין היידגר, האפיפיור כותב שכדי לקבל בברכה את האלוהי עלינו לבנות עבורו "בית הארחה" (ראה מס' 17).
אז הוא גם מפנה את תשומת הלב לייצוג הלב הקדוש בדימוי המסור, ש"אינו סמל דמיוני, הוא סמל אמיתי, המייצג את המרכז, המקור שממנו זרמה הישועה לכל האנושות" (נ. 52). זהו סמל לאהבתו האינסופית, אלוהית אך גם אנושית. הערצת הלב הקדוש נועדה להבהיר שאהבתו של אלוהים לבני אדם, שבאה לידי ביטוי במשיח, היא אהבה בהתגלמותו. בדיוק כפי שישוע הבין את אהבתו לאב לאורך חייו ומותו, גם בני אדם נקראים להשתלב במלואם באהבת אלוהים זו, לספר אותה ולהעביר אותה, כי רק למשיח יש את היכולת "לתת לב לאדמה הזו". ולהמציא מחדש את האהבה היכן שאנו חושבים שהיכולת לאהוב מתה לנצח" (נ' 218).
אפילו הכמרים של הכנסייה אינם פטורים מהסכנה של צמצום האהבה, במיוחד אם יש להם "חרדות פסטורליות" מוגזמות: «קהילות וכמרים התרכזו רק בפעילויות חיצוניות, רפורמות מבניות נטולות הבשורה, ארגונים אובססיביים, פרויקטים ארציים, חילון הרהורים, [הובילו] לנצרות ששכחה את רוך האמונה, את השמחה שבמסירות לשירות, את הלהט שבשליחות מאדם לאדם, את נכבשה על ידי יופיו של ישו, את הכרת התודה המרגשת. על הידידות שהוא מציע" (נ' 88).
האנציקליקה מתפרסמת בתקופה שבה הכנסייה תוהה כיצד לפתח קהילה פעילה יותר, שבה כל אדם נלקח בחשבון. האפיפיור פרנציסקוס מזכיר לנו ש"כשאתה תופס מציאות עם הלב שלך, אתה יכול להכיר אותה טוב יותר ומלא יותר"; האמירה מזכירה את זו של הנסיך הקטן מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי, שטבע את הביטוי: "אפשר לראות בבירור רק עם הלב".
האפיפיור שואל: "איזה סוג של פולחן זה יהיה למשיח אם היינו מרוצים ממערכת יחסים אינדיבידואלית ללא עניין לעזור לאחרים לסבול פחות ולחיות טוב יותר?"
(מס' 205). המים החיים הזורמים מצדו של ישו, מהם כולנו מוזמנים לשתות, מטרתם לחזק את יכולתם של אנשים לאהוב ולשרת ולדחוף אותם לשתף פעולה באחדות קונקרטית למען עולם צודק, תומך ואחווה.
האנציקליקה מסתיימת בחזון של אור, זה שמחכה לנו במפגש הסופי שלנו עם המשיח: "אני מתפלל לאדון ישוע שילבו הקדוש יזרמו נהרות של מים חיים לכולנו כדי לרפא את הפצעים שאנו גורמים להם. את עצמנו, לחזק את יכולתנו לאהוב ולשרת, לדחוף אותנו ללמוד ללכת יחד לעבר עולם צודק, תומך ואחווה. זה יימשך עד שנחגוג בשמחה את המשתה של הממלכה השמימית ביחד. יהיה שם המשיח שקם, אשר ישווה את כל ההבדלים בינינו עם האור הזורם ללא הרף מלבו הפתוח. שיהיה מבורך תמיד! (מס' 220).