it IT af AF zh-CN ZH-CN en EN tl TL fr FR de DE iw IW ja JA pl PL pt PT ro RO ru RU es ES sw SW vi VI

הבסיס לצמיחה הרמונית של ילד הוא קבלת כללים, מכיוון שהיא מקדמת את היכולת לקיים יחד עם אחרים. בעזרת ספורט וחיי קבוצה

מאת Ezio Aceti

בהשלמת שלבי ההתפתחות של הילד בבית הספר היסודי, נדון כעת בצמיחתו החברתית, בפרט בכללי החיים עם אחרים, לאחר מכן בספורט ובקבוצה.

1. חוקים וחיים עם אחרים

בואו נשאל את עצמנו: איך ילדים בגיל בית ספר יסודי חווים את הכללים? האם הם יכולים להבין את מהותם?

הגיל מ 6 עד 8 הוא גיל של התרחבות אינטלקטואלית גדולה ויכול
לכן יכול לקרות שנערות ונערים, במעין ציפייה לגיל ההתבגרות, יתמודדו עם הכללים שנקבעו והופעלו על ידי הוריהם. הם משתמשים באסטרטגיה זו כדי להבין אם הכללים באמת חשובים ולא שרירותיים ואם ההורים עקביים ונחושים באכיפתם. כאשר הכללים מתאימים לגילם ומבוגרים עקביים בדרישה לציות, ילדים עשויים לפעמים למחות או לא לציית, אבל אז הם מבינים שהכללים לא רק מצביעים על דרך, אלא יש להם גם ערך להגן עליהם.

מהו אם כן החינוך הנכון? ניתן להגדיר חינוך בגיל זה כ"הסכם". זהו סוג של חוזה והסכמה, המתווה את דרך הדו-קיום בין אנשים גדולים ואוטונומיים, המסוגלים להחליט ולקיים התחייבויות. למעשה, כעת הילד עשוי להתבגר ומערכת יחסים המכבדת את כבודו חייבת לקדם את האוטונומיה שלו, ולאפשר לו לאט לאט להפוך לעצמאי. כפי שקורה בקרב מבוגרים, אז יהיה חשוב להסכים על הכל ולעזור לו לקיים את ההסכמות הללו, למרות המאמצים וההקרבות שהן כרוכות לפעמים.

עם זאת, יש לציין גם כי בשל החינוך המנוהל ברובו על ידי הדמות האימהית ובעיקר מורות, התפתחות האוטונומיה נפגעת ומאטה לרוב. למעשה, האם עדיין מרגישה שהילד יותר מדי "חלק מעצמה" ומתקשה מאוד להתחשב בו באוטונומיה ובחופש המחשבה שלו.

כך קורה שהמודאליות ההתייחסותית עדיין מאופיינת מדי בהטלה, ב"חשבון" על הכל לאם ולעיתים קרובות ישנה התערבות של ממש בפעילות הילד. כל זה נובע בעיקר מחוסר אב, שבגילו זה של הילד מאציל חינוך כמעט אך ורק לאם. אם זה נכון שאבות היום לא מסוגלים לחנך כמו אמהות, יהיה צורך להתגבר על מצב זה של האצלה בהכרח. מגיל הלידה ומשנות הגן, הילד זקוק לשני ההורים, גם אם בעיקר האם היא האחראית על מתן הטיפול הדרוש. אבל בשלב בית הספר היסודי הילד זקוק לאביו מעל הכל וחשוב שיתנתק מאמו, להיות יותר ויותר אוטונומי במציאות.

המערכת החשובה ביותר כדי להקל על אוטונומיה זו היא "תמיכה". למעשה, חיוני שילדים יהיו מסוגלים להאמין ביכולות שלהם, למרות טעויות הנובעות מחוסר ניסיון וחוסר בגרות. אנחנו צריכים לתמוך בהם כשהם מצליחים, להפגין את השמחה והכרת התודה שלנו על התוצאות שהושגו. באופן טבעי אנחנו צריכים לתמוך בהם גם כשהתוצאות שליליות, להביע את האכזבה שלנו, אבל לעודד אותם לגבי היכולת שלהם להתחיל מחדש.

"תמיכה" אמיתית באה לידי ביטוי
כשאנחנו סומכים עליהם ועוזרים להם לארגן את זמנם (לימוד, משחק וכו'), אבל מעל הכל כשאנחנו עוזרים להם לנהל את בית הספר שלהם, מערבים אותם בשיחות עם המורים ותומכים בהם בכל פעם שמתעורר קושי בכיתה. כל זה לא מונע מאיתנו להעיר להם כשהם לא כנים או מפגינים התנהגות אנטי-חברתית או שתלטנית: אלו הזדמנויות לעזור להם להבין שהמציאות מעייפת, אבל שאפשר לשלוט בה מבלי להשאיר מקום למניפולציות ושקרים.

2. ספורט והקבוצה

חשוב ביותר לעודד שילוב של בנות ובנים בקבוצות ספורט המסייעות להתפתחות מוטורית וחברתית כאחד. לכן חיי הקבוצה חשובים ביותר לרכישת הכללים שיעדיפו תקשורת אמפתית, שימושיים לעזרה לילדים "להכניס את עצמם לנעליו של האחר".

בגיל הזה, במיוחד במערכות היחסים הראשונות בקבוצה, קל לטעות ולהיות דמורלי מהטעויות שנגרמו לאחרים ולעצמי. בדיוק מסיבה זו חשוב ביותר ללמד ערך יסוד לבני אדם: סובלנות. למעשה, סובלנות עוזרת לנו להבין שאפשר לשנות הכל, לתרץ, לשחזר, כל עוד אנחנו לוקחים בחשבון שאנחנו יכולים לעשות טעויות ושהשבריריות שלנו תעלה לפני השטח. לאחר מכן יש צורך לעזור לילד לקבל את עצמו כפי שהוא.

האטרקציה שיש לילדים רבים לילדים בגיל הזה גיבורי על זה מייצג את הרצון לא לעשות טעויות, להיות אדם שתמיד מנצח, תמיד לעשות טוב. אבל אנחנו יודעים שהילד אינו א גיבור על שלעולם לא עושה טעויות: הוא בן אדם שביר, אבל עם רצון ומחויבות הוא יכול להשתפר. אנו גם יודעים שרצון ומחויבות ללא סובלנות כלפי הטעויות של האדם מעדיף נרקיסיזם ויעילות כערך מכונן של הקיום. סליחה לעצמך ולאחרים היא הבסיס לצמיחה בריאה והרמונית מכיוון שהיא מקדמת שוויון ודו קיום.