it IT af AF zh-CN ZH-CN en EN tl TL fr FR de DE iw IW ja JA pl PL pt PT ro RO ru RU es ES sw SW vi VI
×

תשומת לב

JUser: :_load: לא ניתן היה לטעון את המשתמש עם מזהה: 62

יום שלישי, 01 במרץ 2011, 16:06

יום האב

אלף איחולים ברקיע החיבה

מאת ג'וסי סנטו

תמיד אהבתי בשורה אפוקריפית, אני לא זוכר את השם, שבה שואל אותו חייל רומי, הפוגש את ישו בילדותו בנצרת: "בן של מי אתה?". הדיאלוג שמתרחש מאוד סקרן. ישוע היה עונה: "אני קורא למישהו שהוא לא אבא שלי אבא, כי אבי האמיתי הוא אחר." החייל סקרן וחושב שלילד אין רעיונות ברורים: "תסביר יותר טוב". והוא: "כן, כי אתה חייב לדעת שיש לי אבא שאפשר לראות ואבא שאי אפשר לראות". "אז יש לך שני אבות?". "אבל לא - עונה ישו - אבי האמיתי הוא אחד חזק מאוד, השני הוא מישהו שעובד כאן בנצרת". החייל, חסר סבלנות, עוזב.

 

יום שבת, 07 ביולי 2007, 09:54

הזמן מחפש נשמה

היום הראשון של כל שנה הוא כמו דף ריק שמתמלא בחלומות, משאלות, איחולים וברכות. על דף שירה יש כמה מילים שצפות כמו חבצלות מים בים של לבן. הלבן של הדף עוזר לקורא לתת בשר לרגשות השיר, בשר החיים. בתקופה זו הליטורגיה קורא לנו לתת נשמה לזמן, להכיר את הסימנים שאלוהים מתחקה בשמי הזמן. הבנת הזמן היא הבנת כוונותיו של אלוהים מנחה את כל המאות ומבקשת מכל אחד מאיתנו לכתוב דף חדש של התוכנית שלו.

יום חמישי, 30 בינואר 2014, 14:04

המוות אינו סוגר את מסך החיים

הכנסייה של האפיפיור פרנציסקוס

"יש דרך לא נכונה להסתכל על המוות. המוות נוגע לכולנו, הוא מטיל ספק בנו בצורה עמוקה, במיוחד כשהוא נוגע בנו מקרוב, או כשהוא משפיע על הקטנים, חסרי ההגנה באופן שנראה לנו 'שערורייתי'. תמיד נדהמתי מהשאלה: למה ילדים סובלים?, למה ילדים מתים? אם מבינים את זה כסוף הכל, המוות מפחיד, מפחיד, הופך לאיום שמנפץ כל חלום, כל פרספקטיבה, ששובר כל מערכת יחסים וקוטע כל דרך. זה קורה כאשר אנו מחשיבים את חיינו כזמן סגור בין שני קטבים: לידה ומוות; כשאיננו מאמינים באופק שחורג מזה של החיים הנוכחיים; כשאתה חי כאילו אלוהים לא קיים.

יום שני, 30 בדצמבר 2013, 16:42

הצגת לוח השנה 2014

משתפת הפעולה של המגזין La Santa Crociata לכבוד סן ג'וזפה, ד"ר סטפניה סברי, התראיינה לרדיו הוותיקן בימים האחרונים כדי להציג את לוח השנה שלנו לשנת 2014, המתאר את לוחות דלת הברונזה של בזיליקת סן ג'וזפה אל טריונפאלה. אנו מדווחים על הראיון האודיו.

להקשיב!

יום חמישי, 07 בנובמבר 2013, 14:31

הצעד הגדול

מאת גרזיאלה פונס

ללוות ולהאניש בצדקה

מוות ומוות הן שתי מציאויות שהחברה שלנו נוטה להניח בצד, שוכחת שאהבה ומוות הן אותיות האלפבית שבהן מתבטא הקיום האנושי. מאז האבל הראשון של האנושות, המוות הפך לחידה המטרידה את מצפונם של כולם ומקרינה חרוט של צל סמיך על ימי הקיום שהופך עבור חלקם לאפשרות מציקה, ולבעלי אמונה, ללידה לאור האל לאחר זמן ממושך. הריון לאורך כל החיים.

יום רביעי, 19 בדצמבר 2012 09:45

פחד לא מהמוות אלא ממה שקדם לו

מאת ג'וליה פאצ'יני מרטיני

דוד יקר, דוד כפי שאהבתי לכנות אותך בשנים האחרונות כאשר המחלה פיזרה את הצניעות הטבעית שלך לקראת גילוי הרגשות: זו הפרידה האחרונה והאינטימית שלי.
אני מרגיש את זה, היית רוצה שנדבר על הייסורים, המאבק מול המוות, החשיבות של מוות טוב.
המוות הוא בהחלט צעד בלתי נמנע עבור כולנו, בדיוק כמו שנולד, וכפי שההריון נותן, בכל יום, סימנים קטנים חדשים להיווצרות חיים, אפילו המוות מכריז על עצמו מרחוק. גם אתה הרגשת שזה מתקרב וחזרת על זה בפנינו, עד כדי כך שמסיבה זו, לפעמים, הקנינו אותך בחיבה. אחר כך גברו הקשיים הפיזיים, בלעתם בקושי ולכן אכלתם פחות ופחות. לא פחדת מהמוות עצמו, אלא ממעשה המוות, מהפטירה ומכל מה שקדם לו. פחדת, במיוחד פחדת לאבד שליטה על הגוף שלך, להיחנק למוות. אם היית יכול להשתמש היום במילים אנושיות, אני חושב שהיית אומר לנו לדבר עם החולה על מותו, לשתף בפחדים שלו, להקשיב לרצונותיו ללא פחד או צביעות.

יום חמישי, 06 בספטמבר 2012, 10:18

מתנת החיים, פסגת האושר

עדות להלוויה של אישה גיבורה של ימינו

אישה צעירה, קיארה קורבלה (בת 28), ובעלה אנריקו פטריו. שני הרומאים, זוג מאוד נורמלי שהיו מאוד מאמינים, עד כדי כך שהם נפגשו במדג'וגורי. סיפור שגדל בכאב והסתיים רע, רע מאוד.
קיארה כבר לא כאן. היא מתה ב-13 ביוני. היא עברה שני הריונות, שניהם הסתיימו במוות עם לידת התינוקות שלה.
מריה תחילה ודוידה מאוחר יותר, שניהם קורבנות של מומים שלא מותירים להם מנוס. קיארה עדיין נכנסת להריון. זה ילד, פרנצ'סקו. הפעם הכל התנהל כשורה: האולטרסאונדים אישרו לבסוף את בריאותו של התינוק. נראה היה שהמזל הרע פנה לכיוון השני. אבל לא.
בחודש החמישי להריון אובחנה אצל קיארה נגע קשה בלשון ולאחר ניתוח ראשוני, הרופאים מצאו קרצינומה. זה חייב להיות מטופל בכימו, אבל כימו יהרוג את העובר. אל מול המצב הזה, קיארה ואנריקו מחליטים להמשיך את ההריון, ומסכנים את חייה של אמם.

 

יום חמישי, 12 ביולי 2012, 08:51

משאבים סודיים במחלות

הרהור מפי הפרופ. מריו מלציני

"אנשים עם מוגבלויות יכולים להיות מאושרים". ביקשנו מריו מלאציני, ראש בית חולים לשעבר, הסובל מטרשת צדדית אמיוטרופית (ALS) וכיום הנשיא הלאומי של Aisla, האגודה למחקר על ALS, לשקף על החיים במוגבלות כיום, גם החל מניסיונו האישי. "בחברה שלנו, חיים עם מחלה קשה או מוגבלות - כפי שמתחיל מלאציני - יוצר ייסורים ונעשה הכל כדי להדוף את המחשבה על כך, או אם זה היה קורה בפועל, להדוף את המצב.

יום שישי, 01 ביוני 2012, 12:02 בערב

קול אמיץ במסע החיים

עדות מחנכת

של p. קמילו מאצ'יס

כשהגידול התגלה לפני קצת יותר משנה, הדבר הראשון שעשיתי היה להודות לאלוהים על 73 שנות הבריאות שהעניק לי ולכן שמתי את עצמי בידיו. אחד מהדתיים שלנו שאל אותי אם אני חווה את הניסיון הזה שה' שלח אותי בלילה חשוך. עניתי לו... על הלילה האפל, כלום. יותר נכון, שהיה לי סוג של היעדר רגשות ורושם של ריקנות, אבל בשלום. יתר על כן, גדלה בי האמונה שהדבר הטוב ביותר, כפי שאמרה אדית שטיין, הוא לתת לעצמנו להיות מודרכים על ידי האל.  

יום רביעי, 14 במרץ 2012, 09:55

אם מחר... אני רוצה קצת סבלנות

מכתב של אב לבנו

אם יום אחד תראה אותי זקן: אם אני מתלכלך כשאני אוכל ואני לא יכול להתלבש... סבלנות, תזכור... את הזמן שביליתי ללמד אותך.
אם כשאני מדבר איתך אני תמיד חוזר על אותם הדברים, אל תפריע לי... תקשיב לי, כשהיית קטן הייתי צריך לספר לך את אותו הסיפור כל לילה עד שנרדמת.
כשאני לא רוצה לשטוף אל תאשים אותי ואל תגרום לי להתבייש... תזכרי שהייתי צריך לרוץ אחריך ומתרץ תירוצים כי לא רצית להתרחץ.

1 176 של דף