הבשורה החיה היא הקרקע הפורייה שבה התקווה פורחת ומעוררת את העולם
של p. דונאטו קאזו
מחיאות כפיים ארוכות עלו מיותר מ-120 הממונים הכלליים של המסדרים והקהילות הדתיים שהתאספו סביב האפיפיור פרנציסקוס לרגל הכינוס השנתי שלהם ברומא ב-29 בנובמבר 2013, כשהאזינו להודעתו: «החלטתי להקדיש שנה מיוחד, 2015, לחיים המקודשים!
אף על פי שהיא בלתי צפויה לחלוטין, הכרזה זו הפגישה את הציפייה והתקווה שהיו בלבם של אנשים מקודשים ברחבי העולם במשך זמן רב: שהחיים המקודשים יזרחו שוב בכנסייה כמו "פנינה יקרה" שלפעמים נסתרת מדי. לעתים קרובות מעט מוערך ומוערך.
ההדים החיוביים, אפילו הנלהבים, שהגיעו מיד לרומא בעקבות הכרזה על החלטה זו של האפיפיור פרנציסקוס הדהדו כזעקת שחרור ושמחה.
האירוע המיידי שהעניק השראה להכרזה על השנה הזו היה הרצון לחגוג את 50 השנים לפרסום שני מסמכים חשובים שהוציאה מועצת הוותיקן השנייה: החוקה על הכנסייה "לומן גנטיום" שבפרק ו' עסקה בדתיים, והצו "Perfectae caritatis" המוקדש כולו לחיי הדת.
האולפן של הוותיקן שמטפל בתחום זה בחיי הכנסייה החל לפעול מיד כדי לתת תוכן להחלטה זו של האפיפיור.
ישנן שלוש מטרות עיקריות שזוהו לשנה מיוחדת זו, שנפתחה ב-29 בנובמבר האחרון עם משמרת תפילה רבת משתתפים בבזיליקת ס. מריה מג'ורה ברומא ולאחר מכן עם החגיגה החגיגית בבזיליקת פטרוס הקדוש ב יום ראשון 30 בנובמבר.
הסתכל על העבר בהכרת תודה. לא קשה לזהות את הכמות העצומה של הטוב שנעשה במאות השנים האחרונות על ידי הגברים והנשים בני אינספור המשפחות הדתיות שצמחו בהדרגה והתפשטו לכל עבר.
חי את ההווה בתשוקה. מי שמחליט לקדש את חייהם לה' במוסד דתי עושים זאת כמענה לקריאה מאת ה': נכבשים באהבתו, גילו שכדאי להשאיר את כל השאר מאחור, כלומר את הדברים היפים שבעולם. , חיבה ועושר, ללכת בעקבות המשיח ולחיות כמותו. אם הלב מלא תשוקה לישו ולבשורה, אז אפשר להתמודד עם הכל, אפילו עם תנאי החיים הקשים ביותר, בוודאות שעזרת אלוהים לעולם לא תחסר.
לחבק את העתיד בתקווה. אנו מודעים היטב להיבטים הקריטיים המלווים את החיים המקודשים גם היום: ירידה מספרית והזדקנות החברים עקב הירידה במקצועות, עדות רעה של כמה שלא חיו את ייעודם בנאמנות, השוואה קשה עם עולם שמבחינות רבות הוא מרוחק מהמנטליות של הבשורה, נאבק לנהל את היצירות. אבל אלה שבחרו באלוהים כאידיאל החיים הגדול ביותר אינם נבהלים, אינם נותנים לעצמם להתגבר על פסימיות גם לנוכח ההיבטים המעייפים הללו, אלא תמיד בוטחים בנאמנותו של האל שלעולם אינו מצליח לעמוד בדברו, שתמיד מבטיח את עזרתו, שיכול לשאוב טוב גם מהטעויות שלנו ומהנסיבות השליליות.
מה מצפה האפיפיור פרנציסקוס מהגברים והנשים המקודשים בעולם, בשנה המיוחדת הזו המוקדשת להם אך גם בעתיד? הוא הסביר זאת היטב במכתב שהופנה אליהם, מיום 21.
"שתמיד יהיה נכון שבמקום שיש דתיים יש שמחה". כמה אנחנו צריכים לפגוש אנשים שמצאנו את מקור השמחה האמיתית באלוהים, מראים אותה לכל אחד בעולם על ידי דיבור ופעולה, אפילו בפנים שלווים וזוהרים, כדי להביא מעט אור ונחמה בהרבה פעמים. עצוב ומעצבן. כמה נורא לראות גברים ונזירות דתיים עצובים! המשמעות היא שהבחירה הטוטליטרית למשיח ולבשורה שעשו יום אחד לא משמחת אותם, לא עוזרת להם לממש את עצמם כגברים ונשים. וכך הם מאבדים את כוח המשיכה שלהם, אף אחד לא רוצה להצטרף אליהם, ואפילו מה שהם מטיפים והעדות על הטוב שהם עושים מאבדים מיעילותם.
"אני מצפה מכם להעיר את העולם, להיות נביאים!". לבשורה תמיד יש כוח לאתגר את המנטליות הנוכחית, מכיוון שהיא מציעה בחירות וערכים שלעתים קרובות נוגדים את מה שהעולם חושב, כלומר, אלה שחיים כאילו אלוהים לא קיים. זה מה שהאפיפיור פרנציסקוס מצפה מאנשים מקודשים: אנשים ערניים ועירניים, מושרשים היטב בהיסטוריה הנוכחית, אשר באורח חייהם זוכרים את ערכי הבשורה, מבלי לחשוש לצאת נגד העין.
"שתהיו גברים ונשים של התייחדות". ישוע בא לעולם כדי לומר לנו שאלוהים הוא אבינו ושכולנו ילדיו ולכן אחים ואחיות בינינו. אלה שלוקחים ברצינות את הבשורה חיים למען אחווה אוניברסלית, כדי להפיג מתחים וסכסוכים, להעריך את מה שמאחד יותר ממה שמפריד, כדי להפוך את ההבדלים להזדמנות לצמיחה ולא למכשול לדו-קיום.
"אני עדיין מחכה ממך למה שאני מבקש מכולם: לעזוב את עצמך ללכת לפאתי העולם". האנושות, על אחת כמה וכמה אלה שאינם בתוך הכנסייה או שאינם מאמינים, ממתינה לתקווה: מחוות של סולידריות למי שנדחו על ידי חברות עשירות, מילים בעלות משמעות עבור אלה שאיבדו את טעם החיים, בריאות ולחם עבור אלה. שאין להם גישה למוצרי בריאות ושירותים חיוניים, קרבה לאלה שחשים נטושים, קבלת פנים למי שנדחה על ידי מולדתם או משפחתם... דתיים היו לא פעם הראשונים מיהרו לפרברים הרחוקים ביותר כדי להביא אהבה קונקרטית ותומכת בשם המשיח.
לכן, תוכנית מלהיבה ותובענית שהאפיפיור פרנציסקוס מתכנן עבור כל הגברים והנשים המקודשים בעולם, בשנה זו של החיים המקודשים.