מאת אנג'לו פורטי
בכל תרבויות העולם, לשמות תמיד יש משמעות סמלית: הם יכולים להתייחס למקום, לתכונה מוסרית. הרומאים הקדמונים הביעו משמעות זו במשחק מילים Nomen omen, כלומר, השם הוא סימן. אפילו בתנ"ך, דמויות רבות נכנסות לסצנה ומוסברות על ידי ביטול אירועים שקיבלו ערך סמלי. אברהם פירושו "האב התעלה"; עמנואל, בהתייחסו לישוע כ"אלוהים איתנו", ישוע קורא לשמעון בשם חדש "קפא", אבן, ופטרוס הופך ל"אבן", סמל ליציבות. השם ג'וזפה פירושו גם "מי שמוסיף".
כשנשאר ברוח הסמל, נוכל לקרוא את ראשי התיבות של שמו כסינתזה של הון מוסרי שגם הוא הוסיף לחיינו בהפעלת תכונה מוסרית זו ובהשתדלותו. אם נתחשב באותיות הראשונות של יוסף, אנו מגלים בערוגה פאר מצוין של תכונות מוסריות.
- התכונה הראשונה שבה האוונגליסט מכנה את יוסף היא של היותו אדם "צודק", מראה של ג'וסטיטיה. צדקתו של יוסף נולדה מתוך המודעות לכך שקיבל ניהול שליחות יחידה: זו של להיות ליד ישוע כ"צל", השתקפות של האב, בורא השמים והארץ.
הוא עומד מול אלוהים כמשתף פעולה ומוציא לפועל נאמן של תוכנית חסד שהוענקה לו תוך אמון רב כל כך בתכונותיו האנושיות ובאמונתו: זמינות מוחלטת.
- התכונה השנייה היא ציות. בכל פעם שהבשורה מזכירה את יוסף זה להפקיד עליו משימה. הוא לא יודע לאן יובילו אותו רצונותיו של אלוהים, אבל הוא בטוח שהכל בשירות טובת האנושות.
- ה"ש" מייצג שתיקה. יוסף הקדוש לא אמר מילה שנרשמה בבשורה, אבל הוא כתב עמוד חשוב ויסודי בתולדות הישועה. השתיקה הזו מלמדת אותנו שחשוב יותר להקשיב לאלוהים לפני שמדברים על אלוהים.
ג'וזף הקדוש הבין שיש צורך לכונן מערכת יחסים נכונה בין מילים לשתיקה, שבה כוכב לכת של מציאות רודף זה את זה. - האות הרביעית שאנו פוגשים היא "ה".
לאות זו בשפה האיטלקית יש תפקיד צירוף שבמקרה זה נוכל לקרוא כקשר בין תחושות הלב המועברות לאנרגיה של הידיים. מקצועו כנגר הקנה לו הכשרה של אומן, כלומר, יכולת אמנותית לחבר תכונות אנושיות מעולות לקשר מצוין עם אחרים. - האות "p" היא מקור המילה "זהירות". זהירות מוגדרת על ידי תומס אקווינס הקדוש כ"שיפוט נכון של דברים אפשריים". זהירות ממלאת את תפקידה דרך המשולש של שלוש תכונות אנושיות: זיכרון העבר, דחיסה של ההווה וראיית הנולד של העתיד. ממקורות החסד הללו מגלה יוסף הקדוש תמיד ומיד את כיוון הנסיעה שאליו קורא לו אלוהים.
- לאות "h" בשפה האיטלקית אין צליל והיא תומכת בכמה תנועות בפעלים. בלטינית זוהי האות הראשונית של "humilitas", תכונה אנושית המהווה את הבסיס לכל מערכת יחסים אותנטית עם אלוהים. ישוע בהטפתו הדהד את הסגולה הזו שנהג ג'וזף הקדוש, כשאמר: למד ממני, עניו וענו לבו.
יוחנן פאולוס הקדוש הקדוש בתחזתו השליח על ג'וזף הקדוש "Redemptoris custos" כתב: "ג'וזף הקדוש הוא איש הפנימיות, האדם המסוגל לחיות פנימיות, אדם המסוגל לחוות התבוננות עמוקה, ביחס יומיומי עם המסתורין האלוהי."
התבוננות פירושה שהעיניים שלנו נעוצות במשימה שהוטלה על חיינו. אצל ג'וזפה המבט היה קריאה להבין.